אתם מזהים מאיפה הציטוט שלחצתם עליו? מכירות? מזהים?

באחת ההרפתקאות שלו ביערות הסהרה דוד אריה מגיע למפעל של רובוטים שרוצים לקחת לו את הלב. ינץ מספר שהרעיון להרפתקה הזאת עלה בראשו יום אחד בזמן ששאב את האבק מהשטיח בביתו: "זה היה יום ממש לא מוצלח. אתם בטח מכירות ומכירים ימים כאלה שבהם שום דבר לא מסתדר והלב מתמלא ברגשות לא נעימים של אכזבה, כעס, עצב ואפילו בלבול. ובנוסף לכל, הייתי צריך לשאוב את השטיח כי התפזרה לי עליו חבילת שקדי מרק. בזמן ששאבתי את השטיח הבטתי בשואב האבק וחשבתי, 'איזה כיף לו. הוא לא צריך להרגיש שום רגש. לו אין ימים לא מוצלחים. הוא תמיד שקט. טוב, אולי לא שקט כי כשהוא שואב אבק, הוא די מרעיש. אבל מבפנים, בלב שלו, הוא שקט. טוב, בעצם אין לו לב. נו, אז למה שיהיו לו ימים לא מוצלחים. אין לו לב…'

ואז עלה בראשי הרעיון על עולם של רובוטים בלי לב שדוד אריה מגיע אליו. באותו יום פגשתי את אחייני וסיפרתי להם את ההרפתקה וכל מה שיש בהרפתקה נולד תוך כדי שסיפרתי אותה, ולאחר מכן היא הגיעה לספר."

אז מה אתם מעדיפים – לב של אדם או לב של רובוט? אם אתם מתלבטים (וגם אם לא), אתם מוזמנות ומוזמנים לקרוא את ההרפתקה על מפעל הרובוטים "הרפתקאות דוד אריה ביערות הסהרה." אולי זה יעזור לכם להחליט. וד"ש לכולם מרובוטוב-48.