שלום לכל הילדים והילדות האהובים מעוטף עזה, נתיבות, שדרות, אופקים והסביבה,
זהו מכתב הזמנה. כותב לכם ינץ לוי. אני יודע שימים קשים ולא פשוטים עוברים עליכם, ותדעו שהלב שלי ושל כולנו מלווה אתכם בכל רגע ורגע במהלך היום. כן, אני לפעמים בוכה כשאני חושב על כל הקושי והכאב שחוויתם ואולי אתם עדיין חווים.
כשאני כותב לכם סיפורים – על דוד אריה, על סבא אליהו, על המורה דרורה או סיפורים אחרים – אני יודע שלא משנה מה יקרה בסיפור, לא משנה כמה מפחיד וכמה מסוכן יהיה, הסוף תמיד יהיה טוב. הטובים ינצחו. דוד אריה יינצל. סבא אליהו יצליח להתגבר כמעט על כל הקשיים, וגם צפריר יצליח להתגבר. הנסיכה אביגיל תצא להרפתקה מסעירה שבסופה היא תנצח, ומיכאל יגלה שיש בו כוחות גדולים שהוא בכלל לא ידע עליהם.
בכל סיפור אני יודע שהגיבורים והגיבורות יפגשו גם מפלצות או נבלים (נבלים הם אנשים רשעים), אבל הם יפגשו גם אנשים טובים שרק רוצים לעזור. אני יודע שבסופו של דבר תמיד יש יותר אנשים טובים מרעים.
הרבה פעמים שואלים אותי למה אני כותב לילדים ולילדות, והסיבה העיקרית היא שילדים הכי טובים בדמיון. מה זאת אומרת? אני יודע שיש לכם דמיון ענק, שאולי לפעמים מפחיד אתכם, אבל גם מאפשר לכם לדמיין דברים טובים, אפילו ברגעים הכי קשים. אלה התכונות של הילדים והילדות בסיפורים שלי (כולל דוד אריה שהוא ילד בצורת מבוגר), וגם לי הדמיון עוזר להתמודד עם קשיים וכאב. אני גם נזכר וגם מדמיין שיש דברים טובים, שיש אנשים טובים, שיש רגעים טובים, למרות כל הקושי.
"רגע! רגע! רגע!" – יכול להיות שזה מה שאתם אומרים עכשיו. למה בכלל אתה כותב לנו את המכתב הזה? ולמה כתוב בתחילת המכתב שזה מכתב הזמנה? אז אני אסביר: אני כותב לכם את המכתב הזה כי אולי אנחנו לא מכירים אישית, אבל אני בכל זאת מרגיש שאנחנו חברים. למה? אם נהנינו מאותם סיפורים על דוד אריה, על סבא אליהו או על הנסיכה אביגיל – זה כאילו יצאנו ביחד לאותן הרפתקאות, ומי שיצאו ביחד לאותן הרפתקאות, יש להם חוויות משותפות, וזה בדיוק מה שצריך כדי להיות חברים וחברות.
ולמה זה מכתב הזמנה? כי אני רוצה להזמין אתכם לשלוח לי מכתבים, ציורים, הודעות קצרות או ארוכות, כל דבר שתרצו. אני מבטיח לענות לכל אחד ואחת באופן אישי ולספר לכם מה אני חושב ומרגיש ומה עוזר לי בימים אלה. אתם מוזמנים לכתוב לי מה שלומכם ואיך עוברים עליכם הימים. אתם יכולים לכתוב לי מה נותן לכם כוח בימים אלה ומה עוזר לכם. אתם מוזמנים ומוזמנות לשלוח גם סיפורים, לשלוח צילום של מכתב בכתב יד, להמציא סיפור או לכתוב שיר, לצייר ציור או לשלוח תמונה או אפילו לשלוח לי מתכון חדש למלפפונים חמוצים (גם אני יכול לשלוח לכם מתכונים, אם תרצו).
בקיצור, הבנתם. אתם מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי מה שמתחשק לכם, ואני מבטיח לענות, ואולי נוכל קצת להתכתב. אז זו ההזמנה, חברות וחברים!
שלכם,
ינץ.
הודעות אפשרות לשלוח לי לדואר אלקטרוני: dodarye@dodarye.com
או במסנג'ר של פייסבוק: https://www.facebook.com/yannets.levi